ניתוח השתלת חזה
טכניקת השתלת שומן עצמי (Lipofilling) קיימת כבר למעלה משניים וחצי עשורים ומבוססת על הוצאת שומן מאזורים בהם קיים נפח שומן גבוה והזרקת השומן לאזורים בהם יש צורך בהגדלת הנפח. בהליך ההשתלה חשוב מאוד לוודא כי השומן שנשאב והוזרק ישאר באזור המושתל וישמור על הנפח שהושג.
לכן, את השומן שנשאב יש להעביר תחילה בצנטריפוגה, שבעזרתה ניתן יהיה להפריד את השומן שלא עבר טראומה מהשומן שיצא מתוך החלק הפנימי של התאים יחד עם השברירים של דופן התא ושאריות הדם שהוקז. לאחר ניקיון השומן, מזריקים את השומן הטהור עם האפשרות שישרוד כמו שתל סיליקון מלאכותי.
השתלת שומן מבוצעת גם באזורים אחרים בגוף כמו ישבן, סנטר, לחיים, תיקונים של משקעים בגוף, תיקוני עיוותים כתוצאה מאובדן רקמות לאחר תאונה או לאחר הסרת גידולים. בשנים האחרונות הטכניקה מקובלת מאוד ומחליפה את שתלי הסיליקון.
השתלת חזה (Beauli)
את טכניקת בולי (העברת רקמות שומן עצמי ותאי אם שטוהרו), מיישמים בעיקר במטופלות שנאלצו לעבור ניתוח לכריתת שד עקב גידול סרטני, או בנשים שחוו סיבוכים לאחר הגדלת חזה מלאכותי מסיליקון וגם אצל נשים שמעוניינות בהגדלת החזה ללא שתלים. העברת שומן עצמי מקובלת על ידי הקהילייה הרפואית לאחר שתהליך זה הוצג באופן רשמי על ידי ד”ר קלאוס אוברייטר ראש המחלקה לכירורגיה פלסטית בברלין באמצעות שיטת (Breast Augmentation by Lipotransfer) או בר”ת Beauli אשר הוא בעצמו עזר לפתח.
ההיסטוריה של השתלת חזה עד למצב היום
המקור לטכניקת העברת שומן (בלעז “Lipotransfer”) קרם עור וגידים בשנת 1895 כאשר הרופא המהולל וינסנט צזמי שתל ליפומה (גידול שפיר של רקמה שומנית) מגב של מטופלת בכדי לתקן פגם בחזה. עד לשנות השמונים ותודות להתקדמות שאיבת השומן, הושגה דרך קלה להעברת רקמות שומן לחזה. שיטה זו הולידה ציסטות ומיקרו-הסתיידויות שהעלו השערות כי תהליך זה מזיק ומונע את איתור סרטן השד, דבר שגרם לכך שבשנת 1987 אסרה התאחדות מנתחי הפלסטיקה הצפון אמריקאית את העברת השומן לחזה!
כיום, הרדיולוגיה החדישה מאפשרת אבחנה ברורה של ההסתיידויות ממקור של שומן נמק מגידול, אבחנה זו שמבטלת את הקריטריונים שהביאו לאיסור של העברת השומן לחזה הפכה את הקערה והחזירה את השיטה לפעילות עניפה. בשנת 2007 פורסמו תוצאות מחקר גדול להשתלות של רקמות שומן להגדלת חזה במהדורה המרכזית בביטאון הראשי לניתוחים פלסטיים בעולם הנקרא Plastic and Reconstructive Surgery Journal.
המאמר הזה משקף תוצאות של הליכים שבוקרו ונלמדו מספר שנים לאחר ביצוע הניתוח ובו נשאר התיעוד של הצלחת התהליך לטווח ארוך. הבעיה העיקרית היותר נפוצה בטכניקה זו היא שתהליך הוצאת רקמות השומן הוא עדין ונמשך זמן רב. רקמות השומן מוסרות באופן ידני כאשר משתמשים במזרק קטן. לאחר מכן תאי השומן עוברים תהליך צנטריפוגלי ומועברים למזרקים קטנים יותר באמצעותם מזריקים את השומן לחזה. ניתוח השתלת חזה אורך באופן כללי בין 6 עד 8 שעות.
אנשי הרפואה שעורכים ניסויים (השתלת רקמות שומן) כבר משנת 1893 (בנואבר – גרמניה), עדיין לא צלחו באופן משביע רצון מספר מכשולים. אחד מהמכשולים למשל בהשתלת שומן עצמי הוא פרק הזמן שהשומן שורד באזור החזה (או באזורים אחרים בגוף כגון ישבן, פנים וכדומה). למרות התהליך הניתוחי הארוך יחסית (עד 8 שעות), שיעור השרידות של רקמות השומן מאוד משתנה ובמקרים רבים היא אינה ניתנת לחיזוי.
בשנות השמונים, מנתח פלסטי מניו יורק בשם סידני קולמן, פיתח תהליך להוצאה והשתלת תאי שומן, עבודתו בוססה בקורלציה לטכניקות ההשתלה שהיו ידועות עד לאותה התקופה. מאז, ולאחר שהמנתח ביצע ותיעד בקפדנות מעל ל- 200 השתלות חזה, ניתן לקבוע כי השיטה שאותה הוא פיתח השיגה תוצאות טובות.
השתלת חזה בעזרת שומן
במשך השנים, להזרקת שומן לחזה היה מוניטין גרוע בגלל שהיא הייתה עלולה להסתיר או להכשיל אבחון של מחלת סרטן אפשרית בשד. למעשה, תהליך זה החל צובר תאוצה ונעשה יותר ויותר פופולארי בגלל נתונים חדשים שנאספו והצביעו שלא קיימת הפרעה לאבחון או לטיפול בשום פתולוגיה בחזה. השתלים השומניים משמשים בעיקר כדי להשלים תוצאות (עם מעט שומן אפשר לשפר את משמעותית את המראה).
החיסרון העיקרי בטכניקה הזו היא שלמטופלת חייבים להיות מאגרים מספיקים של שומן גוף כדי שאפשר יהיה להפיק את כמות השומן הנדרשת. לוקחים שומן ממקום תורם בגוף (בטן, כֶּסֶל, ירכיים, ישבן וכדומה) הנשאב ע״י מכשירים ייחודיים, מעבדים ומסננים את השומן באופן צנטריפוגלי ומזריקים אותו אל החזה.
ההזרקה תתבצע ב- 3 או 4 נקודות דיקור בצורה מוצלבת למשטחים שונים. פיזור השומן יהיה לכל שד ולכל מטופלת לפי האפיונים האישיים וכמויות השומן הנדרשות. חשוב גם להדגיש שבאופן נורמאלי תידרשנה שתי חזרות ולעיתים שלוש מאחר וחלק מהשומן ייספג על ידי הגוף. הנפח שאותו יזריקו מאחורי הבלוטה יגרום להרמת החזה והשומן שיוזרק מתחת לעור יאפשר את הבלטת החזה ו”מתיחתו”. המגבלה בהליך היא כמות השומן שאותה ניתן להזריק, על תצפי לכ- 500 סיסי בכל צד!
כמות השומן שאפשר להזריק בכל שד היא הלכה למעשה מוגבלת גם “למה שניכנס” ואי אפשר בשום אופן לעבור את המגבלה הזו, אחרת יהיה קשה להבטיח את אחיזת החומר בגוף ומניעת תופעות לוואי. לכן, לעיתים נדירות אפשר להשיג הגדלה של יותר ממידה אחת בהשתלת חזה אחת. כדי להתגבר על מגבלת הגודל, מבצעים מספר השתלות עד שהחזה צובר כמויות. הניתוח יכול להתבצע תחת הרדמה מקומית עם סֶדַצְיָה או בהרדמה כללית (עדיף).
השתלת חזה Beauli הלכה למעשה
לפני מספר שנים התגלה כי רקמות השומן בבטן עשירות בתאי אם, אשר בין היישומים השונים שלהם הם גורמים שלהעברת השומן יהיו תוצאות יעילות הרבה יותר ולאורך זמן. טכניקה זו מאושרת על ידי ה- FDA האמריקאי, וזוהי שיטה שמאפשרת לסווג את השיטה ואת התוצאה לסטנדרט. התהליך דומה להעברת שומן גוף כשהפרדת השומן מבוצעת בעזרת נוזלים (טומסנט).
מחלחלים נוזל ברקמות השומן שמפרידים וממיסים את השומן ולאחר מכן מסירים אותו, הוא מעובד מיידית וכאשר הוא טוהר וסונן היטב עם מסנן מיוחד וצנטריפוגה כדי להשיג רקמה יעילה, מזריקים אותו חי לחזה (לא לבלוטת החזה), התאים שהוזרקו יישארו באופן קבוע ברקמות ולאחר שישה שבועות כ- 80% מהתאים שהושתלו יתאחו באופן אינטגראלי עם הרקמה הקיימת.
תהליך זה מאפשר שרקמות השומן יוסרו ויועברו בניתוח אחד בלבד שיארך כשעתיים, והחיוניות ושיעור האינטגרציה של התאים יהיו טובים ביותר. בניתוח אחד אפשר לשתול עד 200 מ”ל של שומן, ובמידה והגודל הרצוי הוא מעבר לכך תזדקקי לניתוחים נוספים. זוהי כמובן טכניקה מאוד מבטיחה אך בשום אופן אין פירוש הדבר שהיא באה כדי לבטל או לשים קץ לשתלים המלאכותיים. ללא ספק זהו פתרון חשוב למרות שישנן גם מגבלות כמו אצל מטופלות אשר ניחנות בחוסר ברקמות שומן.
התפתחות השיטה מאפשרת לתת למטופלות חלופות יעילות, בטוחות ופשוטות שמשפרות את איכות החיים. במקרים של מטופלות עם השלכות שליליות של ניתוח סרטן השד, שיקום השד ללא שתלים מייצג אופציה חדשנית. כל מקרה יש לאבחן לגופו על ידי הצוות המטפל שמורכב ממנתח פלסטי, פתולוג חזה ואוֹנְקוֹלוֹג ובמקרים מיוחדים דרמטולוג שיחליטו על הטכניקה שהכי מתאימה למצב.
לאחר השתלת חזה
כמו בכל תהליך כירורגי, גם בהליך השתלת חזה הבקרה והטיפול שלאחר הניתוח חשובים במיוחד. יש לעבור ביקורת ממוגרפיה כולל תהודה מגנטית כדי לפקח על מצב השומן ועל בלוטת השד (בדיוק כפי שנעשה בבקרה של השתלות הסיליקון). ההסתיידויות שמופיעות לאחר השתלת חזה בשומן ניתנות להפרדה בקלות מהמיקרו-הסתיידויות שאופייניות לסרטן השד. גם בניתוחי חזה אחרים (הגדלה, הקטנה והרמת חזה) יש הסתיידות שלאחר ניתוח.
אם בבדיקות מגלים הסתיידויות או סימנים חשודים של סרטן השד, יש לבצע בדיקות נוספות הכוללות ביופסיה ואין כל מגבלה מלבצע אותן עקב ההשתלה. בגלל שניתוח השתלת חזה מבוצע עם רקמות מגוף המטופל עצמו, תהליך הזדקנות החזה (נפילה) יהיה טבעי לחלוטין.
יתרונות בניתוח השתלת חזה לעומת שתלים
- מראה טבעי במיוחד!
- השתלת חזה בהזרקת שומן גוף עצמי אינה כרוכה בכאב.
- לא נשארת צלקת בחזה לאחר ההשתלה שכן התהליך נעשה בהזרקה.
- אין דחייה או חוסר התאמה שכן חומר המילוי הוא שומן עצמי.
- שיפור אסתטי והקטנת היקפים באזורים מהם נשאב שומן עודף.
- מונע סיבוכים שעלולים לגרום הפרוטזות (התכווצות קפסולרית או התקשות של החזה, אפשרות לסדקים בפרוטזה, אובדן תחושה בחלק זה או אחר בשד).
חסרונות בהשתלת חזה עם שומן
- החיסרון הבולט בטכניקה הזו הוא שקשה לבצע איתה הגדלת חזה משמעותית (אפשר להוסיף מידה אחת או שתיים של הקאפ). אך כפי שכבר צוין אפשר לחזור שוב על התהליך כדי להוסיף נפח.
- הזרקת שומן מטוהר לחזה אינה משנה לרעה את הסיכון להופעת סרטן השד. יתכנו הסתיידויות שפיריות שמומחה רדיולוג עם מונו-גרף איכותי יכול לבודד בקלות מהסתיידויות חשודות בגלל צורתן ומיקומן.
- יתכנו ציסטות שומניות שפירות, אך ישנם מקרים של התגבשויות שניתנות למישוש (מסירים אותן באמצעות דיקור).
- בכל מקרה, כדי להימנע מהפתעות לא רצויות, מומלץ על ביקורת ממוגרפיה קפדנית בשנים הראשונות כדי לתעד בבירור את הופעתן של ההסתיידויות האמורות.
סיכונים וסיבוכים
הסיכון העיקרי הקשור לשימוש בשומן עצמי שמטרתו הגדלת היקפי ונפח החזה הוא ספיגת התאים השומניים על ידי הגוף וכתוצאה מכך הם לא ישרדו את התהליך. במידה ותאי השומן יצטברו בכמויות גדולות והגוף לא יצליח לקלוט אותם כראוי, עלולות להתפתח ציסטות שומניות. במחקר שנערך בארה”ב על 70 מקרים, נרשמו הסתיידויות קטנות ב- 3% מסך כל המשתתפים וזאת לאחר שנתיים מסיום הניתוח להשתלת חזה.
מכל מקום, המומוגרפיות שנעשו, הראו בברור שהסתיידויות אלו היו שפירות. בעיה זו נמנעת במידה רבה על ידי שיטת באולי (Beauli) שבה משתילים את תאי השומן בשכבות עדינות. במקרים נדירים עלול להתפתח זיהום (מיד לאחר הניתוח) אך זיהומים אלו מגיבים היטב לאנטיביוטיקה. במקרים חמורים במיוחד התהליך עלול להוביל ליצירת אבססים שיצריכו מאוחר יותר טיפול כירורגי, אך בכל מקרה, סיכונים אלו עלולים להתלוות לכל טיפול כירורגי שקשור לחזה, כולל הגדלת חזה בעזרת שתלים.
