פטוזיס
לפטוזיס מוניטין של בעיה קוסמטית, אולם רופאי העיניים גורסים כי זוהי בעיה של מגרעת תפקודית בראיה בעלת השלכות אמיתיות על חיי הפציינט. פטוזיס נגרם מדִּיסְפוּנְקְצְיָה של אחד או שני העפעפיים העליונים אשר לרוב חוסמים את הראיה ההיקפית, ישנם מקרים בהם העפעפיים חוסמים גם את הראיה המרכזית.
אובדן איכויות הראיה טומנת בחובה סכנות בעיקר במבוגרים (התופעה פוגעת בעיקר במבוגרים). פטוזיס יכול להיות גם תורשתי, אך לרוב זה מצב של גיל. בהדרגה נוצרים שינויי התנוונות בעפעף, שרירי הקישור נחלשים ונמתחים עד שהעפעף צונח.
פטוזיס עלול גם להיגרם מתפקוד לקוי של שרירי ההרמה, בין אם מחדירת רקמות סיבים או רקמות שומן בגיל מבוגר. פטוזיס עלול להופיע אצל ילדים כמו אצל מבוגרים והוא מטופל לרוב באמצעות ניתוח.
סוגי פטוזיס נפוצים
פטוזיס תורשתי - פטוזיס תורשתי של התפתחות לקויה, בדרך כלל בפטוזיס תורשתי, שרירי ההרמה אינם מתפתחים כך שהעפעף מאבד את כוח ההרמה העצמי שלו. פטוזיס עלול להיגרם גם לאחר ניתוח קטרקט, הרכבה ארוכה של עדשות מגע, דלקות כרוניות או טראומה ויש לו דרגות שונות שמתחילות מפגם קוסמטי שולי ועד למגרעת ראיה משמעותית.
פטוזיס מולד - כאשר לילד יש פטוזיס הוא נקרא “פטוזיס מולד”. פטוזיס מולד נגרם בגלל התפתחות איטית בשריר שמרים את העפעף, תופעה זו אינה משתפרת עם הזמן. כאשר הפטוזיס המולד חמור, הילד יזדקק לטיפול מיוחד וזאת על מנת שהראיה תתפתח באופן נורמאלי. הבעיה החמורה ביותר שקשורה לפטוזיס בילדים היא אמבליופיה או עַיִן עֲצֵלָה שהוא מצב שגורם לראיה מוחלשת בעין אחת שלא התפתחה באופן נורמאלי במהלך הילדות. הדבר הזה עלול להתרחש כאשר העפעף צונח בצורה חמורה, שמספיקה כדי לגרום לחסימת הראיה. אם לא מטפלים בעין עצלה בשלבי הילדות המוקדמים, הילד עשוי לסבול מעיוורון.
סימפטומים של פטוזיס
הסימן הברור ביותר לפטוזיס הוא צניחת עפעפיים, הפטוזיס עשוי להיות מולד כאמור או להופיע במרוצת השנים. כאשר הפטוזיס מולד, קפלי העפעפיים העליונות נראות לא סימטריות. כאשר ילד סובל מפטוזיס הוא לרוב מטה את ראשו לאחור כשהסנטר שלו מורם כלפי מעלה וזאת בכדי לראות מתחת לעפעף שצנח, או שהוא מנסה להרים את הגבות בניסיון להרים גם את העפעף. שני המצבים מתארים סיטואציה בה הילד מנסה להשתמש בשתי עיניו בכדי לראות, במשך השנים המצבים הלא טבעיים הללו עלולים לגרום לעיוותים בראש ובצוואר ולכן רצוי לטפל בתופעה בהקדם.
הסיבה הנפוצה ביותר של פטוזיס אצל מבוגרים היא ניתוק או מתיחה של גיד שריר ההרמה בעפעף. תהליך זה עלול להתרחש בעשור השישי והשביעי (מזדקנים, אין מה לעשות), לאחר ניתוח קטרקט או ניתוח מסוג אחר בעיניים או כתוצאה מפגיעה כלשהי. פטוזיס אצל מבוגרים עלול להיגרם גם מסיבוכים של מחלות שרירים או בעיות עצבים אחרות. לעיתים נדירות הפטוזיס עלול להיגרם כתוצאה מגידולים במסלול העין.
טיפול בפטוזיס
בפטוזיס מולד, שריר ההרמה ניתן לקיצור ולמתיחה, תלוי במידת הצניחה שהיתה קיימת ובתפקוד שריר ההרמה. בפטוזיס הקשור לגיל או בפטוזיס מסוג אחר ושאינו מולד, ניתן לחבר מחדש את שריר ההרמה או לקצר אותו מעט ולתקן את מצב העפעף. במידה ותפקוד השריר המרים לקוי, ניתן להרים את העפעף על ידי שימוש במענב תלייה קדמי שמחבר את הפרונטליס (שריר דק קדמי) לעפעף. על ידי שימוש בטכניקה זו, כוח ההרמה רב יותר וירים גם את שולי העפעפיים. במקרים נדירים לא תזדקקו לניתוח.
בפטוזיס סְפַּסְטִי (עוויתי) המטופל ממצמץ ללא שליטה על העפעף, ובמקרה זה אין צורך בניתוח, זה כמו שמסלול העין או שריר הסגר בעפעף תקוע בהילוך גבוה. במקרים כאלו מזריקים בוטולינום טוקסין מסוג A שמשתק את שריר מסלול העין ומרגיע אותו, יש ליידע את המטופל כי השפעת התרופה תתרחש לאחר 72 שעות וישנו חשש מפני תופעת לוואי המכונה ״עין יבשה״. ברוב המקרים הטיפול בפטוזיס ילדים נעשה בעזרת ניתוח בעין עצלה, אך ישנם גם טיפולים כמו רטייה, משקפיים, או טיפות עיניים שיכולים להתאים אף הם.
ניתוח פטוזיס בילדים ובמבוגרים
בכדי לקבוע אם דרוש ניתוח, צריך להתחשב במספר גורמים חשובים בהם: גיל הילד, האם אחד או שני העפעפיים מעורבים, גובה העפעף, הכוח של שריר העפעף בזמן פתיחה או עצימה ותזוזת העין. במהלך ניתוח לתיקון פטוזיס, השריר המרים של העפעף נמתח. במקרים של פטוזיס חמור, כאשר שריר ההרמה חלש במידה רבה, העפעף יכול להיות מחובר או תלוי מתחת לגבה כדי ששרירי המצח יוכלו לעשות את העבודה.
באופן כללי, פטוסיס קל או מתון אינו מצריך ניתוח בעשור הראשון. על הילדים הסובלים מפטוזיס לעבור בדיקות תקופתיות על ידי רופא עיניים שיבדוק עין עצלה, בעיות מיקוד העין ותנאים קשורים אחרים כדי לקבוע אם הילד זקוק לניתוח ואם לאו. בהתאם לגדילה או לשינוי צורת העיניים, בעיות מיקוד עלולות להתעורר גם לאחר ניתוח.
אצל מבוגרים, רופא עיניים יקבע מהו הגורם לפטוזיס ובהתאם לכך הוא יתכנן את הטיפול הטוב ביותר. ברוב המקרים תדרשו לעבור ניתוח. לרוב זה יהיה ניתוח אסתטי קטן של השריר המרים והסרת העור של העפעף העליון - ניתוח הנקרא בלפרופלסטיקה או ניתוח עפעפיים. בפטוזיס חמור יש למקם מחדש את השריר המרים ואף לחזקו היטב.
סיכונים בניתוח פטוזיס
הסיכונים בניתוח פטוזיס כוללים: דלקות, שטפי דם ופגיעה בראיה אולם אין מדובר בסיבוכים שכיחים. מיד לאחר הניתוח אתם עלולים לחוות קושי בסגירה מוחלטת של העין (תופעה זמנית בלבד). טיפות, משחות וקרמים יעודיים לעיניים יעזרו להתאושש מהניתוח.
כשמרימים את העפעף, העפעפיים עלולים שלא להיות סימטריים. במקרים נדירים יותר, התנועה הכוללת של העפעף לא תשוב להיות כשהיתה. במקרים אחרים תזדקקו ליותר מניתוח אחד.
ישנם מקרים בהם הניתוח עלול לגרום למצב לא טבעי בהיקף, הנותן מראה שמבליט יתר על המידה את העין. ניתוח הרמת עפעפיים מתקן, יכול לשפר במקרה זה את התוצאה. מכל מקום, מטפלים בתיקון יתר בחלק מהמקרים באמצעות עיסוי מיוחד או בעזרת תפרים.
קרטיטיס (דלקת הקרנית) לאחר הניתוח אינה תופעה בלתי ניצפת והטיפול בה הוא בדרך כלל שילוב של דמעות מלאכותיות ומשחות שמשמשות כמעין סיכה לעין.
מידע נוסף
המאמר ״פטוזיס״ תורגם, נערך ונבדק ע״י אהרון סגיסמאן, אורי לנדסברג ואורלי לביא בכפוף לתנאי השימוש בפורטל עדכון אחרון: 28/12/2022
