פקקת ורידים (טרומבוזה)
קריש הנוצר בכלי הדם נקרא פקקת (פקיק) ובלעז טרומבוזה (תרומבוס). אם קריש דם מתנתק וצף במחזור הדם הוא נקרא תסחיף (סחיף). פקקת ורידים עמוקה (Deep Vein Thrombosis (DVT היא תוצאה של קריש דם שמתהווה באחד הורידים העמוקים (ורידים הממוקמים בחלקים הפנימיים בגוף) ואם אותרה אצלכם פקקת ורידים עמוקה, אין מה להילחץ (הגם שמדובר במחלה לא קלה) שכן התופעה היא די נפוצה וניתנת לטיפול.
פקקת ורידים עמוקה מופיעה לרוב בחלק התחתון של הרגל, בשוקיים ובאגן, אך היא עשויה להופיע גם בזרועות. סוג אחר של קריש דם נקרא תסחיף ריאתי (Pulmonary embolism - PE), תסחיף ריאה עשוי להיווצר כאשר חלק מקריש הדם ניתק, צף בכלי הדם, מתיישב בעורק צר בריאה וחוסם שם את כלי הדם. תסחיף ריאה היא תופעה חמורה שגורמת לקשיי נשימה, כאבים ואף למוות.
טרומבוזה שטחית (פלביטיס)
טרומבוזה שטחית או פקקת ורידים שטחית היא תהליך דלקתי די נפוץ המשפיע על הורידים העליונים כאשר הסממנים שלה הם כאב מקומי, גרד, רגישות, תחושת חום ואדמומיות באזור הנגוע. טרומבוזה שטחית (דלקת ורידים שטחיים) נחשבת לפחות מסוכנת מפקקת ורידים עמוקה, ורק במקרים נדירים היא עלולה לסכן חיים כתוצאה מתסחיף. ברוב המקרים פקקת ורידים שטחית מופיעה בוורידי הרגליים ובעיקר אצל חולים שיש להם ורידים דליתיים. קראו עוד ובהרחבה על דלקת ורידים שטחיים.
הגורמים לפקקת ורידים עמוקה
כבר בשנת 1852 הציג ד״ר רודולף וירכו את שלושת הגורמים לפקקת ורידים עמוקה (שלישיית וירכו).
האטה בזרימת הדם - האטה בזרימת הדם כתוצאה מסטטיות הבאה לידי ביטוי בשכיבה ממושכת על המיטה, בטיסות ארוכות (חוסר ממושך בתנועת הגפיים) - שרירי הסובך אינם מתכווצים ואינם דוחפים דם לכיוון הלב ולכן נוצרת האטה. גם התייבשות הגוף או כאשר מתקיים מצב של אי ספיקת ורידים כרונית מאיטה את קצב זרימת הדם.
פגיעות בדופן הוריד - פגיעה בדפנות הורידים כתוצאה מניתוח, פציעה או עקב מחלת ורדים אחרת גורמת לטרומבוזה עמוקה.
נטייה מוגברת לקרישת דם - הפרת האיזון התקין בין הקרישה והדילול של קרישי הדם בגלל שימוש בתרופות מסוימות כגון גלולות למניעת הריון.
תסמיני המחלה
אצל כמחצית מהלוקים בפקקת ורידים עמוקה לא מתגלה שום סממן! אצל אנשים אלה, כאב בחזה עלול להיות תמרור האזהרה הראשון לכך שמשהו פגום. כאשר הטרומבוזה העמוקה (לרוב ברגל) גורמת לדלקת חריפה ולחסימת זרימת הדם, שריר הסובך מתנפח, מתחמם ומתחיל לכאוב. בהתאם לאזור בו פוגעת המחלה, הירך, הקרסול וכף הרגל עשויים אף הם להתנפח.
חלק מהפקיקים נרפאים באמצעות הפיכתם לרקמת צלקת שעלולה להסב נזק למסתמים בוורידים. ההצטברות של נוזל שנובעת מכך, עשויה לנפח את הקרסול ולהמשיך להתפשט במעלה הרגל עד לירך! הבצקת הופכת לגרועה יותר בסוף היום בשל ההשפעה של כוח הכבידה והיא מתפוגגת בלילה שכן הוורידים מתרוקנים מדם כאשר הרגליים נמצאות במצב אופקי.
שינוי בצבע העור (לרוב מעל הקרסול) הוא תוצאה של בריחת תאי דם אדומים מוורידים נפוחים אל העור. עור שמשנה את צבעו, הופך לפגיע ולכן גם שריטה או חבטה קלה עשויה ליצור כיב.
מניעת טרומבוזה
למרות שבלתי אפשרי לפתור לגמרי את הסיכון להופעת פקקת ורידים עמוקה (וגם שטחית), ניתן להפחית את הסיכונים במספר דרכים באמצעות האצת זרימת הדם בוורידים, חשוב למנוע פגיעות בדופן הורידים וכמובן צריך להפחית את קרישות הדם. ישנן שתי אסטרטגיות בסיסיות למניעת היווצרות פקקת ורידים, הראשונה ע״י מתן תרופות כמו הפארין המונעת הופעת קרישי דם והשנייה היא באמצעות פעולות אקטיביות שימנעו פקקת בהן:
תנועה - עליך להיות בתנועה (הליכה) שתביא להאצת זרימת הדם.
הרמת רגליים - הרמת הרגליים מעל לגוף תוך כדי שכיבה במיטה.
פיזיותרפיה - מספר תרגילים שאפשר לבצע עם פיזיותרפיסט שיגרמו להפעלת מערכת השרירים בצורה מסיבית ופעילה. פיזיותרפיה נכונה תגרום להמרצת מחזור הדם עד הלב.
קומפרסים לוורידים - גרביים אלסטיות למניעת פקקת יוצרות לחץ מכאני חיצוני על הוורידים, הלחץ מפחית את הגודש ברגליים ומאיץ את מחזור הדם והזרימה ללב
טיפול בפקקת ורידים עמוקה
מטרות הטיפול בפקקת ורידים עמוקה Dvt הן: למנוע מקריש הדם לגדול, למנוע מקריש הדם להתנתק ממקומו ולצוף לעבר הלב, משם לריאות, ולהפוך לתסחיף ריאות, להקטין את האפשריות להיווצרות קרישי דם נוספים ולמזער את הסיכון שעלול לגרום לסיבוכים אחרים.
ברוב המקרים הטיפול בפקקת ורידים עמוקה יהיה תרופתי וכנגד קרישת הדם. הטיפול מבוסס על הזרקת אפרין או מצריך נטילת כדורים (וארפרין/קומדין) שמעכבים קרישת דם. האפרין ווארפרין מונעים היווצרות קרישי דם חדשים וגורמים לקרישים הקיימים שלא להמשיך ולגדול, אך הם אינם הורסים קרישים קיימים ורק במשך הזמן הגוף מפרק את הקרישים.
טיפול מקדים לתסחיף ריאתי
כדי למנוע תסחיף ריאה או כדי לשפר את איכות חיי החולה (גם מבחינה אסתטית), ניתן להמיס את הקריש (Thrombolysis) בטכניקה שמבוססת על הכנסת קטטר (צינורית עדינה מפלסטיק) דרך הוריד, כאשר הוא מונחה ומנותב באמצעות אולטרה סאונד עד שהקטטר מגיע לקריש.
ברוב המקרים מחדירים את הקטטר (בהרדמה מקומית) דרך הוריד מאחורי הברך (דרך וריד בית הברך) עד שמגיעים לקריש הדם ומשחררים תרופות ישירות לתוך הקריש, התרופות ממיסות את הקריש תוך פרק זמן של 24 שעות ועד לשלושה ימים שבמהלכם תאלצו להישאר עם הקטטר בוריד. הסיכון העיקרי הוא משטפי דם שכן הדם הופך להיות דליל במיוחד.
טיפול כירורגי
כאשר הטיפולים שתוארו לעיל אינם מונעים מקריש הדם לצבור נפח ולגדול, או כאשר החולה סובל ממחלה אחרת שאינה מאפשרת נטילת תרופות נגד קרישות, מומחה לכלי דם עשוי להמליץ על טיפול שמצריך שימוש בפילטר ורידי (Vena cava filter) שהוא מעין קטטר, שתפקידו לסנן קרישי דם אפשריים שניתקים מהרגליים או מחלקים אחרים בגוף. הסינון מונע מקריש הדם להגיע ללב, ומשם לריאות.
התערבות כירורגית (Thrombectomy) פחות מקובלת ומשתמשים בה לעתים רחוקות ורק כאשר הטיפול התרופתי כשל. בהתערבות כירורגית פותחים את הוריד הפקוק ומסירים קרישי דם מתוך החלק הפנימי בוריד. בסיום הניתוח תופרים את החתך כך שהדם ממשיך לזרום כבעבר מבלי שהקריש עוצר בעדו.
מידע נוסף
המאמר ״פקקת ורידים״ נבדק ע״י אורי לנדסברג בכפוף לתנאי השימוש בפורטל תאריך עדכון אחרון: 28/12/2022
