×

×

חזה קעור

חזה סנדלרים (Pectus Excavatum) הוא שקע (לרוב גדול) בתוך עצם החזה כאשר הסחוסים משיקים לצלעות. ניתן לאבחן חזה קעור מיד ובבדיקה ראשונית בעין. חזה סנדלרים ב- 90% מהמקרים הוא תוצאה של עיוות מולד בדפנות החזה.

למרות שחזה סנדלרים אינו מוגדר כמחלה, מדובר בתופעה שהיא יותר מאשר עיוות קוסמטי. מקרים חמורים עלולים לגרום לליקויי לב ריאה ולמגבלות פיזיולוגיות. הראיות ממשיכות להצביע על כך שאותם הליקויים הפיזיולוגיים מחמירים ככל שמתקדמים בגיל.

לפי מחקרים, תפקודי לב ריאה השתפרו לאחר תיקון ושיפור התפקוד הפיזיולוגי. לאחרונה יש קונצנזוס בין רופאי הילדים ומנתחי החזה המאשרים כי ניתוח לתיקון מקרים משמעותיים של חזה סנדלרים מנוגד לטיעונים הקודמים שהתהליך הוא בעיקר קוסמטי/אסתטי.

ההמלצה שלנו

תיקון חזה היא פרוצדורה לא פשוטה, אין הרבה מנתחים פלסטיים המנוסים בסוג טיפול שכזה, אנחנו מקשרים למנתחים פלסטיים השייכים לאיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית המתמחים בתיקון חזה סנדלרים, התייעצי איתם עכשיו ע״י מילוי טופס קצר.


מספר עובדות על חזה סנדלרים (פקטוס אקסבקטום)

עיוותים בחזה ברוב המקרים היא בעיה מולדת שמופיעה בכאחת מכל 400 לידות ופוגעת פי חמש יותר בגברים מאשר בנשים. חזה סנדלרים או חזה שקוע, נפוץ בערך פי שש מאשר חזה בולט והסיבה לכך היא עדיין עלומה. לא זוהה קשר תורשתי ישיר אולם הסבירות ששניים מאותה משפחה יסבלו מחזה סנדלרים גבוהה יחסית (40%).

הפרעות בצמיחת עצם החזה וקשתות הצלעות וגם גורמים ביו-מאכנים הם החשודים בהתהוות המחלה (פָּתוֹגֶנֶזָה) והסחוס המעורב של הצלעות עלול לאחד, לעוות או לסובב. אי סדרים פנימיים של סחוס הצלעות שכיח במקרים רבים אצל אנשים עם חזה סנדלרים יחד עם רקמות חיבור פגומות כמו ב”סינדרום מרפן”.

חזה סנדלרים עלול להופיע בלידה אולם הוא מופיע בעיקר בשנות הילדות הראשונות. הרבה מהסובלים מהתופעה במהלך גיל ההתבגרות מרגישים בהחמרת השקיעה עד שהשלד מגיע למצב בו הצמיחה הושלמה. במקרים חמורים, כאשר שקיעת עצם החזה פוגעת ישירות בחדר הימני (חלל הבטן), חזה סנדלרים הופך להיות הרבה יותר מעיוות קוסמטי.

ישנו גם אחוז גבוה של עַקֶּמֶת ובלועזית סקוליוזיס (Scoliosis), שהיא עיוות בעמוד השדרה שקשורה גם היא לתופעה. צמיחת יתר של סחוס הצלעות (מחבר את הצלעות עם מרכז בית החזה), דוחפת את מרכז עצם החזה פנימה.

רוב הסובלים מחזה קעור אינם מקבלים טיפול כשהם קטנים ולכן הם חווים התקדמות והחמרה בסימפטומים ככל שעולים בגיל. אצל מבוגרים, אובדן האלסטיות והגמישות בחזה עלול להוביל להשפעה שלילית על הלב רק כאשר עושים מאמץ קטן. אותה תופעה קיימת גם אצל אנשים הסובלים מעקמת.

ההמלצה שלנו

תיקון חזה היא פרוצדורה לא פשוטה, אין הרבה מנתחים פלסטיים המנוסים בסוג טיפול שכזה, אנחנו מקשרים למנתחים פלסטיים השייכים לאיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית המתמחים בתיקון חזה סנדלרים, התייעצי איתם עכשיו ע״י מילוי טופס קצר.


סימפטומים והשלכות על הסובלים מחזה סנדלרים

חזה קעור גורם לסימפטומים שונים. הללו משתנים בהתאם לחומרה ולהשפעה שלהם על הפעילות היומית, חומרת העיוות אינה בהכרח קשורה לחומרת הסימפטומים. אצל רובם מופיעים הסממנים כבר מגיל צעיר אך מתחילים להרגיש אותם בגיל העשרה, אפשר לייחס זאת להחמרת העיוות ככל שגוברת הפעילות הגופנית.

אחד מהסימפטומים הבולטים ביותר הוא דיספניאה (קשיים בנשימה או קוצר נשימה) בזמן אימון גופני ואובדן הסיבולת. בעבר חזה סנדלרים נחשב בטעות כפגם אסתטי בלבד. כאמור, המחקרים האחרונים הראו כי ילדים עם פגמים משמעותיים סובלים גם מהלב ומקשיי נשימה.

החזה הצונח מגביל את נפח החזה ומונע מהריאות להגיע למלוא גודלן. נפח הריאה עלול לקטון ולהוביל לכך שהילד יתקשה בפעילות מאומצת. החזה שצונח עלול גם להעמיס על הלב ולהשפיע על תפקוד הלב באופן כללי. ההשפעות על הלב והריאות הן הפיכות וחולפות לאחר תיקון העיוות. יש לציין כי ההשפעה של חזה סנדלרים על הלב ועל הריאה אינם מסכני חיים וכל מי שסובל מהתופעה יכול להמשיך לנהל חיים שלמים ונורמאליים תחת מגבלות מסוימות.


כיצד מתקנים חזה סנדלרים?

במשך יותר מחמישים שנה תיקנו חזה סנדלרים באמצעות ניתוח שיקומי גדול ואגרסיבי. הניתוח שבוצע תחת הרדמה מלאה, הסיט את עצם החזה קדימה וקיבע אותה בדפנות מתכת תומכות או בבריח. בגלל הלחצים הגדולים שהופעלו על הבריח, אותם מטופלים שעברו את הניתוח סבלו מכאבים משתקים שנמשכו שבועות וחודשים. הרפואה המודרנית התקדמה במהלך עשרות השנים האחרונות וכיום ניתן להציע מספר שיטות טיפול הרבה פחות אגרסיביות לשיקום חזה סנדלרים:  

  1. תיקון חזה קעור בתהליך רביץ – תהליך רביץ דורש חשיפה של עצם החזה המרכזי והאזור שמסביבו, הסרת סחוס א-נורמאלי וקיבוע של עצם החזה במיקום יותר טבעי בעזרת בריח מתכת. הבריח ממתכת נשאר במקום לפחות למשך שנה, ואז הוא מוסר בניתוח נוסף. הניתוח מצריך ביצוע חתך (הגורר צלקות לא אסתטיות) בחלק הקדמי של החזה הכורת את הסחוס הסורר. הניתוח אורך מספר שעות וכולל אשפוז לילה. הפעילות הפיזית די מוגבלת למשך מספר חודשים ועד שסחוס החזה מתייצב היטב מחדש.
  2. תיקון חזה קעור בתהליך נאס – תהליך נאס נועד גם הוא להסית את עצם החזה המרכזית קדימה. את העצם ״מחזיקים״ עם בריח פלדה מושתל. בתהליך זה ממקמים בריח מעוגל מפלדה מתחת לעצם החזה על ידי ביצוע שני חתכים קטנים בצידי החזה. בגלל שעצם החזה מוסתת בעוצמה כלפי חוץ ומוחזקת במקומה החדש באמצעות הפעלת לחץ גדול, תהליך נאס כואב יותר מאשר שיטת רביץ. הבריח מפלדה מקובע לפרק זמן של שנתיים עד 4 שנים! שיטת נאס מצריכה 4 עד 5 ימי אשפוז לטיפול בכאבים בגלל השינוי הדרסטי בצורת החזה. החלמה מלאה יכולה לקחת מספר שבועות. בשני התהליכים (רביץ ונאס), ניתוח להסרת הבריח הוא פשוט הרבה יותר ואינו דורש אשפוז.
  3. העלמת חזה סנדלרים בחומרי מילוי - מתקנים חזה קעור גם באמצעות הזרקת חומרי מילוי זמניים או קבועים. ברוב המקרים בהם ניתן לבצע את התיקון הקוסמטי, מבצע הרופא המטפל הזרקת חומרי מילוי כמו מקרוליין (חומר זמני שמחזיק כשנתיים) למילוי הנפח בחזה הקעור. הכמות שאותה מזריקים היא גדולה (מעל ל - 200 סמ”ק) ולכן מדובר בהליך יקר יחסית. במקרים מסוג זה מומלץ לשוחח ישירות עם החברה שמוכרת את חומרי המילוי ובתיווך של הפלסטיקאי כדי לקבל מחיר סביר שיאפשר את ביצוע ההליך. ישנה אופצייה נוספת בה מזריקים שומן עצמי מגוף המטופל למילוי השקע בחזה, ההליך די מקובל אולם ספיגת השומן לעיתים אינה אחידה, עוד תוכלו לקרוא על הזרקת שומן גוף עצמי כאן.
  4. תיקון חזה סנדלרים בשיטה המגנטית - גם רביץ וגם נאס הם תהליכים שמצריכים ניתוח גדול ואשפוז בבית החולים לטיפול בכאבים. הבעיה המרכזית עם שתי הטכניקות הללו היא שהן מנסות לתקן עיוותים בדפנות חזה שאינו גמיש ונוקשה במיוחד וזאת בניתוח אחד. לעיתים עדיף תיקון הדרגתי תוך שימוש במינימום כוח למשך חודשים רבים בדומה ליישור שיניים. לאחרונה פותחה שיטה שמתקנת בצורה הדרגתית את סחוס דפנות החזה וזאת ללא החדרת מתקן אורטופדי. לטכניקה החדישה קוראים ״התהליך המגנטי״. העיוות בסחוס הצלעות יחזור בהדרגה למצב נורמאלי על ידי משיכה הדרגתית ומבוקרת של העצם השקועה. שני מגנטים (האחד בתוך החזה והשני מחוצה לו), יוצרים כוח משיכה של שדה מגנטי שמפעיל כוח מבוקר מתמשך. ״מושכים״ את צלע הסחוס למקומה הטבעי תוך כדי הפעלת לחץ מתקן הדרגתי על דפנות החזה לאורך תקופה של חודשים תוך שימוש בכוח מינימאלי.

כיצד עובדת שיטת המגנט?

כדי להשיג תיקון הדרגתי של דפנות החזה, משתמשים בשני מגנטים, מגנט פנימי באריזת טיטניום שנקרא מגנט שתול המורכב כירורגית על עצם החזה (מרגישים אותו מתחת לעור) ובמגנט חיצוני (המגנט המושך) שתלוי על מתקן הנראה כמו מגן חזה.

שני המגנטים יוצרים כוח קבוע שמושך את עצם החזה השקוע כלפי חוץ. הניתוח להשתלת מגנט השתל הוא מהיר ואמבולטורי (מבוצע בחדר טיפולים) ואינו מצריך אשפוז. לאחר שהחתך הקטן החלים, המטופל יכול לחבוש את המתקן החיצוני שממוקם בתוכו המגנט המושך. המתקן הוא קל וקטן דיו כדי שאפשר יהיה להרכיבו בצורה נוחה מתחת לחולצה והוא נצמד למקומו בעזרת שדה המשיכה של שני המגנטים. המגנט החיצוני מאפשר גם וויסות של הכוח המושך על ידי שינוי המרחק בין שני המגנטים.


סיבוכים וסיכונים הקשורים לניתוח חזה סנדלרים

  • אוויר בבית החזה (Pneumothorax) - הצטברות אוויר או גז בחלל הריאה. ברוב המקרים תופעה זו דורשת רק השגחה ומעקב (בדיקת רנטגן), במקרים אחרים מוציאים את האוויר באמצעות צינור הורקה שמחובר לחזה.
  • דימום – סיבוך נדיר שיצריך לרוב ביצוע חתך גדול שיפתח את החזה.
  • תפליט צדר (קרום העוטף את הריאות) - תפליט צדר נוצר כאשר ישנם נוזלים מסביב לריאות.
  • זיהום – זיהום נדיר בניתוח ואם הוא מופיע מטפלים בו באמצעות מתן אנטיביוטיקה.
  • תזוזת הבריח – בכ 2% מהמקרים הבריח עלול לזוז. הטיפול במקרה שכזה (נדיר בדרך כלל) יצריך ניתוח נוסף שימקם מחדש את הבריח.