הרמת חזה נפול
הרמת חזה הוא ניתוח פופולארי ומקובל בענף הכירורגיה הפלסטית שנמצא בראש רשימת הניתוחים הנפוצים ביותר בעולם וגם בישראל לצד הגדלת חזה, ניתוח אף ושאיבת שומן. הניתוח מבוצע בעיקר בשל סיבות אסתטיות.
למרות שעסקינן בהליך סטנדרטי ויחסית די פשוט לביצוע (כאשר המנתח מנוסה ויודע מה הוא עושה), קיימת דיסאינפורמציה רבה שכן ההליך לאורך השנים השתנה ללא היכר. מיתוסים רבים שנקשרו להליך אולי היו נכונים לפני יותר מיובל אולם היום חלקם המכריע כבר לא רלוונטי לכל הפחות ואף שגוי לחלוטין בחלק גדול מהמקרים. לפניכם המיתוס ושברו בנוגע לניתוח הרמת חזה.
המיתוס ושברו (או שלא)
מיתוס ראשון. החזה נופל כשמתבגרים
ת. נכון! לסימני הגיל יש השפעה מכרעת על גוף האשה ובפרט על החזה. קושרות קופר (קושרות אנכיות ומשולשות בחזה) שאחראיות על הידוק הרקמות התת עוריות העמוקות לעור נחלשות ונמתחות וכפועל יוצא מכך החזה צונח. תפקיד הקושרות הוא להזקיף ולהחזיק את החזה וכאשר הן נמתחות והאזור מתמלא בשומנים החזה נופל.
מיתוס שני. שימוש מתמיד בחזייה ימנע מהחזה ליפול
ת. לא נכון חלקית! גם אם תלבשי חזייה תמיד זה לא יעזור לך בסופו של יום. במהלך השנים, כוח הכבידה מושך את החזה מטה ומותח את הקושרות, עובדה שגורמת לחזה לצנוח. חזיית תמיכה איכותית, במיוחד במהלך ההריון ותקופת ההנקה תזקיף את החזה ותמנע מהקושרות להימתח עוד יותר ולכן יש לחזייה איכותית אפקט מסויים לפרקי זמן קצרים יחסית, אולם לבסוף צניחת החזה היא בלתי נמנעת ואת רק דוחה את הקץ.
מיתוס שלישי. תרגילי חזה ישמרו על חזה עומד וזקוף
ת. לא נכון חלקית! רקמות החזה עשויות בעיקר משומן, כמו כן יש בהן גם מובילי חלב, רקמות קישור, בלוטות לימפה וגם כלי דם, אין בהם שרירים ולכן תרגילי חזה פשוט לא יעזרו. מה שכן ניתן לעשות הוא לחזק את השרירים שתומכים בחזה, התעמלות מכשירים ומשקולות או אימונים עם גומיות מיוחדות ופילאטיס יעזרו לך לחזק את פלג הגוף העליון כך שזה יתמוך בחזה וימנע זמנית את הצניחה.
מיתוס רביעי. הנקה גורמת לנפילת השדיים
ת. לא נכון! ההנקה לכשעצמה איננה מפילה את החזה, ההריון הוא שגורם לצניחת השדיים בגלל מתיחת הקושרות. החזה חוזר למצבו הקודם ולמצב שקדם לתקופת ההריון וההנקה באופן חלקי לאחר כחצי שנה בערך מתום תקופת ההנקה בתהליך שמכונה בשם התנוונות (Involution). כאשר ייצור החלב מסתיים ורקמות ייצור החלב מתכווצות, העור מסביב לחזה נשאר זהה אולם החזה מאבד מצורתו והוא הופך להיות נבול ומכווץ. כשלוש שנים מתום ההנקה, החזה יתמלא וישוב לצורתו הקודמת אולם נגד מתיחת הקושרות אין תרופה למעט ניתוח הרמת חזה שלעיתים משולב עם הגדלת חזה.
מיתוס חמישי. צבע הפטמות משתנה לאחר הניתוח
ת. לא נכון! צבע הפטמות אינו משתנה לאחר הניתוח, לעומת זאת ידוע כי גוון הפטמות משתנה באופן לא משמעותי (הופך לכהה יותר) לאחר הלידה.
מיתוס שישי. חשיפת החזה לקרני השמש, שימוש במוצרי טבק ואובדן קולגן מפילים את החזה
ת. נכון! טבק וחשיפה מוגזמת לשמש פוגמים בגמישות העור ולכן הם מהווים גורם נוסף שמשפיע לרעה על החזה. גם קצב ייצור הקולגן (שהוא החלבון השכיח ביותר בגוף האדם) הולך ופוחת בכ- 1.5 אחוז בשנה החל מהעשור השלישי לחיינו, לאובדן הקולגן יש השפעה קריטית על הגוף, אובדן קולגן מזקין את העור, גורם לצניחת עור, יובש ועוד ולכן כל גורם שמפרק את הקולגן רע לגוף האדם ולנשים בפרט. למרות שהגוף ממשיך לייצר קולגן, איכותו נמוכה והוא מתפרק במהירות יחסית ולכן מומלץ לצרוך אבקת קולגן על בסיס יום יומי.
מיתוס שביעי. הפתרון לחזה נפול הוא הגדלת חזה
ת. לא נכון! נפילת חזה נגרמת בגלל עודפי עור וכתוצאה מרפיון בקושרות. אם יחדירו שתלים (סיליקון או מי מלח) לחזה הם לא יוכלו לתקן את הנפילה שכן השתלים מוסיפים אך ורק נפח. זה נכון ששתל מקנה נפח לחזה אולם ההגדלה לא מספיקה וצריך לתקן את הצניחה באמצעות ניתוח משולב הכולל הגדלה והרמה (רק אם את מעוניינת למצק ולהגדיל את החזה בנוסף לתיקון הצניחה). אם תעברי הגדלת חזה בלבד, החזה אומנם יזדקף בחודשים הראשונים שלאחר הניתוח אולם לאחר מכן הצניחה תהיה משמעותית יותר עקב המשקל הנוסף של השתל, כוח הכבידה אינו מפסיק להשפיע.
מיתוס שמיני. כאשר ההרמה מבוצעת ביחד עם הגדלה יש צורך להחליף שתלים אחת ל- 10 שנים
ת. לא נכון!ברמה עקרונית שתלים מסיליקון אמורים להחזיק עשרות שנים, במיוחד השתלים החדשים והאיכותיים שמיוצרים בשנים האחרונות (שתלים שבהם המעטפת הסיליקונית עבה ועמידה הרבה יותר). הסיליקון בשתלים החדשים הוא צמיגי במיוחד ובנוסף הוא שומר על המבנה שלו גם כאשר הוא אינו נמצא במעטפת ולכן אין כל סיבה להחליף שתלים. בכל אופן מומלץ לבצע בדיקת MRI אחת לשנתיים מתום הניתוח ולאחר מכן כל שלוש שנים, אם הבדיקה מצביעה על דליפה (לא סביר בעליל בשתלים החדשים אבל לכי תדעי), חייבים להחליף את השתלים, שימי לב שאת מקבלת תעודת אחריות על השתלים, שאלי את הרופא המנתח אודות האחריות שניתנת לשתלים כבר בשלב הייעוץ הראשוני.
