החלפת שתלי סיליקון
שתלי הסיליקון בהם השתמשו לפני יותר מעשור היו אמורים להחזיק 10 עד 20 שנים, עובדה זו הייתה ידועה כמעט לכל הנשים שעמדו לעבור ניתוח הגדלת חזה. אם עברת לפני שנים הגדלה או הרמה עם שתלים את חייבת לדעת שצריך להחליף שתלי סיליקון ישנים בחדשים (או להיפטר מהשתלים ולהישאר בלי), בעיקר בגלל שחיקת השתלים, סדקים, תקרים ודליפות (כמו בשתלי ה- PIP הצרפתיים למשל) בחלק החיצוני שעל פני השתלים או בגלל התגבשויות ושינויים במבנה ובצורה. קיימים גם מניעים אחרים להחלפת שתלים בזמן מוקדם יותר. במקרים מסויימים עקב תנאים רפואיים כמו דחיית הגוף לשתל הזר, זיהום, פגמים טכניים בשתלים וכדומה. לפניכן כל ההסברים והמידע על החלפת שתלי סיליקון.
כיצד מתבצעת החלפת שתלים בחזה?
החלפת השתלים מתבססת על הוצאת השתלים הישנים והנחת שתלים סיליקונים חדשים, כאשר בפעמים רבות פעולה זו מלווה בעבודה נוספת של הרחקת הגושים (כמוסות) שנוצרו על ידי האורגניזם ויצירת כיסים חדשים ברקמות בהם יניחו את המשתלים החדשים. החלפת שתלים מבצעים בגלל: שינוי בגודל או בצורת השתל (הכנסת נפח גדול יותר), התגבשות או קופסית (קפסולאציה) ובמקרים של נזק לשתל (סדק, שבר, דליפה ועוד). במקרים הראשון והשלישי, אפשר להשתמש באותו כיס קיים שם ישב השתל הישן כך שהניתוח קצר, ההחלמה מהירה וכמעט ולא מתלווה כאב לאחר ההליך.
כאשר מגדילים את השתל יתכן והמנתח יצטרך להרחיב את הכיס קודם לכן, בעזרת חתך בקפסולה הנקראת קפסולוטומיה (Capsulotomy). במקרה השני ההנחה היא כי קיימת קפסולה עבה שדוחקת את השתל ולכן יש לבצע כריתה מוחלטת של הקופסית. אם הכיס נמצא לפני השריר, עדיף להכין כיס חדש מאחורי השריר כדי להבטיח שההתכווצות הקפסולרית לא תחזור על עצמה. במקרים של כריתת הכמוסה, משך הניתוח יהיה ארוך יותר והדימום גדול יותר. בנוסף, לאחר הניתוח יופיעו בצקות גדולות יותר והכאב יהיה גדול יותר מהחלפת שתלים רגילה.
החלפת שתלי סיליקון בחזה - שאלות ותשובות
ש. האם “משתמשים” באותה הצלקת שאתן סוחבות מהניתוח הקודם בניתוח החלפת שתלים?
ת. התשובה לשאלה תלויה במיקום החתך בו בוצע הניתוח הראשון. מאחר וישנן מספר אפשרויות להנחת השתלים (טבור, בית השחי, קפל השד ודרך העטרה), לא תמיד ניתן לחתוך באותה הנקודה. באופן כללי משתדלים לנתח במקום בו מוקמה הצלקת הראשונה.
ש. מהם הסיכונים והסיבוכים בניתוח החלפת שתלי סיליקון?
ת. כל ניתוח יכול להסתבך, בניתוח החלפת שתלים הסיכוי לסיבוכים ותופעות לוואי נמוך וכולל סיבוכי הרדמה, הגלדה לא טובה של הצלקת, סרומה (הצטברות של שומן נוזלי), נמק בעור וכדומה. סיבוכים חמורים שעלולים להיגרם הם: אי ספיקת ריאות וקרישי דם שעלולים לנדוד ללב ולסתום עורקים. הסיכונים הייחודיים בניתוח החלפת שתלי סיליקון זהים לניתוח הגדלת חזה וכוללים התכווצות קפסולרית שנוצרת כשהגוף ״מאגף״ את המשתלים עם שכבת רקמות קישור. אצל רוב המנותחות, הקפסולה נשארת רחבה ועם דפנות דקות, אצל אחרות, הקפסולה מתעבה ומקנה תחושה לא רגילה (חזה נוקשה) שאינה אופיינת לחזה. ישנן רמות שונות לקופסית, אולם רק מקרים קיצוניים מצריכים התערבות כירורגית. הקופסית מופיעה לאחר הגדלת חזה אצל 4% מהמנותחות כאשר הגורם לתופעה אינו ידוע! עלולים גם להופיע סיבוכים אחרים מקומיים לאחר החלפת שתלים בחזה כגון: שטפי דם, זיהומים, חוסר הסתגלות לתפרים ועוד, הסיבוכים מופיעים בדרך כלל בין היום החמישי עד היום העשירי שלאחר הניתוח.
ש. באיזה סוג של הרדמה משתמשים בניתוח החלפת שתלים?
ת. אפשר לעבור את הניתוח גם בהרדמה מקומית וגם בהרדמה כללית. בשתי הצורות, המנותחת לא תרגיש דבר אולם בהרדמה מקומית המנותחת ״תהיה בחדר הניתוח״ ותוכל לראות ולשמוע הכל (בדרך כלל פחות מומלץ).
ש. כמה זמן נמשך ניתוח להחלפת שתלים?
ת. לכל מנתח יש קצב עבודה שונה ולעיתים גם צוות עוזר שיכול לקצר את משך הניתוח. ניתוח הגדלה והחלפה אמור לקחת גג שעתיים, מנתחים זריזים עשויים לסיים אותו מהר יותר. אם הניתוח מבוצע בגלל הגודל/הצורה ו/או בגלל נזק לשתל, זמן הניתוח יהיה קצר יותר. אם סיבת החלפת השתל היא התכווצות קפסולרית, כריתת הקפסולה דורשת זמן ניתוח ארוך יותר.
ש. תוך כמה זמן תחלימי מניתוח החלפת שתלים?
ת. זמן ההחלמה לאחר הניתוח הוא מהיר באופן יחסי. האזור מודלק ואזורים בחזה כולל העטרה עשויים להיות רגישים למגע. הרגישות נעלמת לחלוטין ובאופן הדרגתי ככל שהזמן חולף. אם סיבת הניתוח היא דליפת סיליקון בחזה או פגמים אחרים בשתלים, לא תחושי בכאב משמעותי לאחר ההחלפה וההחלמה תהיה מהירה. אם החלפת השתלים מבוצעת בגלל התכווצות קפסולרית, קרוב לוודאי שלאחר הניתוח יופיעו בצקות וכאבים כמו בניתוח הראשון שעברת להגדלת חזה.
ש. מתי חוזרים לשגרה?
ת. 48 השעות הראשונות לאחר החלפת שתלי סיליקון מיועדות למנוחה והתאוששות. משתמשים לעיתים גם בנקזים שעוזרים לנוזלים ולדם להתרוקן מהאזור, את הנקזים מוציאים עד יומיים מהניתוח. ביום השני והשלישי אפשר כבר ללכת (בלי להזיז זרועות ולהפעיל כל מאמץ עם הידיים). את התפרים מסירים לרוב ביום השישי שלאחר הניתוח. הנפיחות בחזה מתפוגגת תוך שבועיים שלושה. בהתחלה, הצלקות בולטות לעין והן מקבלות גוון ורוד (לתקופה בת שישה שבועות ולעיתים גם חודשיים ומעבר), לאחר מספר חודשים הצלקות מחלימות ונעלמות כליל. חשוב שלא לחשוף את הצלקות לשמש שכן הן עלולות להפוך לכהות ולבלוט יותר לעין. החזרה לעבודה ולחיי שגרה יכולה להיות כבר לאחר שבוע למרות שהחזה יהיה רגיש לתקופת זמן נוספת.
ש. כמה זמן צריך לחכות לניתוח החלפת שתלים לאחר לידה או הנקה?
ת. אם מניקים, צריך לחכות עד לסיום ההנקה ועוד מספר שבועות לאחריה. ההנקה חשובה מאוד לרך הנולד ואין תחליף ראוי לחלב אם. אם אינך יכולה להניק (מכל סיבה שהיא) יש להמתין שישה חודשים לאחר הלידה.
ש. לאחרונה פורסמה אזהרה של מינהל המזון והתרופות האמריקאי לגבי ליפומה והקשר שלה לשתלי סיליקון, האם יש סיכון בשתלים?
ת. במהלך חודש אוגוסט 2018 פורסמה אזהרה של ה-FDA האמריקאי שמראה כי החל משנת 2011 מעל ל-450 נשים בארה”ב אובחנו במחלת הסרטן מסוג לימפומה של תאים גדולים כתוצאה משימוש בשתלי סיליקון, כאשר בתשעה מן המקרים המחלה גרמה למוות! בכל העולם נחשפו כ-600 מקרים, כאשר מתוכם נפטרו 16 נשים מאותה המחלה, ובישראל התגלו רק כמה נשים בודדות שחלו במחלה וכיום הן בריאות. לאור פרסום הממצאים, שוקל המינהל את עמדתו לגבי בטיחות השתלים. למרות הנתון המטריד, המנתח הפלסטי דוקטור רן טליסמן הרגיע ומסר במהלך חודש פברואר 2019 כי “בישראל יש אלפי נשים שעברו הגדלה, בעולם מיליונים. המחלה שמדובר בה, מופיעה אחת לעשרות אלפים. אין סיבה לדאגה”.
ש. ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה לפני מספר שנים (בשלהי שנת 2019) לגבי מחלה גידולית נדירה במיוחד בשם ALCL מהיא אותה מחלה בדיוק שהכניסה את העולם להאזנה?
ת. ALCL היא בדיוק אותה המחלה עליה דנו בשאלה הקודמת. ראשי התיבות של הביטוי הוא סרטן מסוג לימפומה של תאים גדולים הנגרם עקב שימוש בשתלי סיליקון ותופעה שמכונה קופסית (קפסולה, שע״פ הסטיסטיקה מופיעה בכ- 4 אחוז מהניתוחים בהם עושים שימוש בשתלי סיליקון) שהגוף מייצר מסביב לשתלי הסיליקון. המחלה באה לידי ביטוי בהצטברות נוזלים מסביב לשתלים או בצורת גוש שנוצר בקופסית מסביב להם לאחר 7 עד 10 שנים ממועד הניתוח. ALCL היא המחלה נדירה שעלולה לבוא לידי ביטוי גם בצורה של גדילת בלוטות לימפה בגוף. מאבחנים את הלימפומה בבדיקה פשוטה הכוללת אולטרה סאונד (שמומלץ לבצע כל כמה שנים לצורך בדיקת קרעים בשתלים ובכלל) ואם מתעורר החשש למחלה, שואבים במחט דקיקה קצת נוזל מאזור החזה שנשלח לאבחון. אם חלילה חלית, הטיפול במחלה קל יחסית ומצריך הוצאת שתלים כולל את המעטפת שמסביב לשתל הבעייתי וברוב המקרים עדיף להוציא ולהחליף את שני השתלים. במקרים נדירים בהם הלימפומה התפשטה לכיוון בית החזה תזדקקי ככל הנראה לעבור הליך אגרסיבי שיכלול טיפול כימי.
ש. מה קורה אם השתלים שבורים, סדוקים או דולפים?
ת. אין סימפטומים או סימנים שמצביעים על דליפת שתלים בחזה או פגיעה בשתלים. מסיבה זו מומלץ שתעברי בדיקת תהודה מגנטית לגילוי דליפה או סדקים כשלוש שנים מיום הניתוח ולאחר מכן אחת לשנתיים. ישנם מקרים אחדים בהם כן ניתן להבחין בשינויים הבאים לידי ביטוי בגושים או קשרים מסביב לשתל או באזור בית השחי, שינויים בגודל ובצורת השתל, כאב, חום, נפיחות, תחושות של חום או כוויות, התקשות החזה וכדומה. הסימפטומים הללו אינם מאפיינים רק סדקים בשתל והם עשויים לרמז על מחלות אחרות ולכן, יש להתייעץ ללא דיחוי עם הרופא המטפל כדי לשלול מחלות אחרות, הפרעות וסיבוכים כמו למשל סרטן השד.
מידע נוסף
המאמר ״החלפת שתלים״ תורגם, נערך ונבדק ע״י אהרון סגיסמאן, אורי לנדסברג ואורלי לביא בכפוף לתנאי השימוש בפורטל עדכון אחרון: 26/12/2022
